פסק-דין בתיק ב"ל 40899-01-11

1.         זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 2/1/11 (להלן: הוועדה), אשר קבעה כי לא חלה החמרה במצבו של המערער (להלן: ההחלטה).

2.         תמצית טענות המערער:

2.1        הוועדה התעלמה מהתוצאות שהתקבלו ביחס למערער בתדירים 500 ו- 1000 שהיה בהם כדי ללמד על התקדמות הנזק האקוסטי והתבססה על תדר 2000 הרץ בלבד, כאשר בתביעה ראשונה שהגיש המערער בבדיקות השמיעה של המערער מיום 24/4/03 עולה צורת גרף זהה לצורת הגרף שעולה מבדיקת השמיעה המאוחרת מיום ה- 11/8/10, היא בדיקת השמיעה עליה ביססה הוועדה נשוא הערעור החלטתה.

2.2        לאחר שנקבע קשר סיבתי על ידי וועדה קודמת אין סמכות לוועדה דנא שבאה לאחריה לקבוע העדר קשר סיבתי ולנתק תדרים 500 ו- 1000 הרץ על אף שלא היה שינוי במבנה צורת הגרף.

2.3        בשתי הוועדות ישב אותו מומחה רפואי אשר בוועדה קודמת התייחס לשלושת התדרים: 500, 1000 ו- 2000 הרץ ואילו בוועדה נשוא הערעור התייחס לתדר אחד בלבד 2000 הרץ.

2.4        כמו כן הוועדה לא התייחסה לבדיקות שמיעה מיום 13/7/09 ומיום ה- 5/7/06.

3.         תמצית טענות המשיב:

3.1        אין מחלוקת שלמערער יש נזק אקוסט ובעבר אף נקבעו לו נכויות בתחום זה ונקבע כי הוא סובל מטנטון.

3.2        חברי בחר לצטט ציטוטים חלקיים מהחלטת הוועדה שכן בפרוטוקול נשוא הערעור לא מצוין כי אין למערער נזק אקוסטי, אלא הוועדה מתייחסת לטענה לעניין החמרת הנזק האקוסטי ומבהירה כי הירידה אינה מתאימה "להתקדמות נזק אקוסטי".

3.3        בהמשך הוועדה מסבירה מבחינה רפואית לאיזה תדר יש להתייחס כמסמל את הנזק האקוסטי האמיתי כפי שנטען שהוחמר ונותנת החלטה מקצועית ומנומקת שאינה סותרת החלטותיה הקודמות.

הטענות של חברי כנגד הנמקת הוועדה הן רפואיות, כאשר לוועדה הסמכות לפרש הבדיקות שעמדו בפניה כפי שהיא רואה לנכון.

3.4        על פי הוראות הדין והפסיקה בהליך של החמרה על הוועדה לבדוק אם התקדמות במצב התחלואה נובע מהחמרה של הפגיעה שהוכרה או לא.

            במקרה זה הוועדה ניתחה את הבדיקה הרפואית שהצביעה על החמרה לכאורה ומסבירה מדוע לדעתה אותה בדיקה אינה מצביעה על התקדמות של נזק אקוסטי, כלומר אינה תולדה של אותה פגיעה בעבודה ומתוך הפגיעה ניתחה מה המימד שיש לייחס אליו כאל מה שנובע מהפגיעה בעבודה ולאחר שמבודדת אותו קובעת שאין החמרה בתוצאות פגיעה בעבודה.

דיון והכרעה:

4.         במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213 ).

5.         על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים.

6.         לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לדחות את הערעור.

7.         לא מצאתי בנימוקי הערעור כל נימוק משפטי שיצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה הרפואית לעררים, קביעות אשר הינן קביעות רפואיות מקצועיות שהסתמכו על חומר רפואי שהיה בפני הוועדה ולאחר שעיינה בתוצאות בדיקות השמיעה שעמדו בפניה וניתחה את אלה, כאשר על הרכב הוועדה נמנה רופא א.א.ג. מתחום הפגיעה של המערער ולאחר שהוועדה שמעה ורשמה תלונות המערער ורשמה ממצאיה לאחר בדיקה מקיפה שערכה לו.

8.         במסגרת ישיבתה מיום ה- 2/1/11 שמעה הוועדה את תלונות המערער (סעיף 20 לפרוטוקול), אשר ציין כי הוא אינו שומע טוב, עובד מזה 38 שנה בעבודות עם מכונות קידוח רועשות מאד.